הרב תפילה למשה אמנם לא הביא דברי המשנ”ב

הדף היומי בהלכה בכל שיעור מוגש בפני הצופים

1. עם מהרש"א מהר"ם ורש"ש. 2. אפשר ללמוד

1) איני יודע מה נהגו בתוניסיה, אבל בארץ

בהערות איש מצליח (סי' ר"מ ס"ו בביה"ל) האריכו

א. רבים מהראשונים מתירים להטמא גם למתים אחרים

מעיקר הדין מה שנהגו לומר זה הכסא וכו',

שו"ת בית דוד חיבר הגאון רבי יוסף דוד,

לכבוד שאר בשרי רבי אייל חדאד נר''ו זכיתי

אני מצאתי כן מפורש בשו"ת יחוה דעת וכעת

*הלכה יומית מפי מרן רבנו ראש הישיבה שליט”א

ויקרא אל משה וידבר אליו ה’ מאהל מועד

כשהוא רכון על מחברות חידושיו הפזורות על השלחן,

אהבה להקדוש ברוך הוא   אהבה להקדוש ברוך

אהבה להקדוש ברוך הוא   אהבה להקדוש ברוך

אהבה להקדוש ברוך הוא   אהבה להקדוש ברוך

אהבה להקדוש ברוך הוא   אהבה להקדוש ברוך

אהבה להקדוש ברוך הוא   אהבה להקדוש ברוך

על אף הרמה הגבוהה שבה מתנהל השיעור, השיעור מובן ובהיר ביותר. הסברתו של רבנו בהירה, צלולה וקולחת. דבר דבור על אופניו בבהירות הביטוי ובחדות המחשבה. יש לו לרבנו דרך נפלאה להבהיר את הדברים המסובכים ביותר ולהגישם בפשטות על מגש של כסף לכל אדם.

"הגעתי לשיעור כתינוק שאינו מורגל עדיין במאכלים" מתאר אחד מהשומעים בצורה ציורית "אלא שרבנו פירק את הסוגיא לחלקים קטנים והגישם כְּדַיְסָה לתינוק. כך, אפילו אני הצלחתי להבין!".

♦ חֹדֶשׁ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִיחוֹת ♦ סִימָן וְעֵזֶר לְכָל הַשָּׁנָה ♦ הִלְכוֹת חֹדֶשׁ אֱלוּל ♦ הַזְּמַן הַמֻּבְחָר לִסְלִיחוֹת ♦ שִׂימַת לֵב בְּנֻסַּח הַסְּלִיחוֹת ♦ מְלַמְּדִים וּשְׂכִירִים ♦ עֲדִיפוּת לִסְלִיחוֹת בְּמִנְיָן ♦ קְטָעִים בַּאֲרָמִית בְּיָחִיד ♦ ועוד ועוד

חכך האורח בסנטרו והגיב: "אם כן, סוכה זו היתה עליה שאלת חכם, ומעולם לא הכנסתי לפי דבר שהיתה עליו שאלת חכם, על כן מחמיר אני לא לאכול בסוכה זו".

"והיכן תאכל?", שאלוהו בדאגה. "אֹכַל בבית", הפטיר ה’מחמיר’…

הבטחתו של החפץ חיים “ובהר ציון תהיה פליטה

איני מכיר את מבנה התנור, ומה הם אבני

והנה בית הכנסת "משהד" מלא וגדוש, בן-פורת-יוסף, במאות אנשים השותים בצמא את דברי פי קדשו של רבנו, מכל העדות ומכל החוגים: ספרדים תימנים ואשכנזים, כיפות סרוגות ושחורות, רבנים ודיינים וסתם עמך בית ישראל, והפה קולח כמעין המתגבר: חידושי הלכות, קושיות ותירוצים וסברות לאמיתה של תורה, מקורות בשפע לכל סברא ולכל קושיא, עם "הברקות" ובדיחות באמצע לעורר נרדמים (וסימניך "דברי חכמים בנחת נשמעים", ראשי תיבות בדחן) ומסקנא ברורה והחלטית כמעט מכל דין והלכה. בסביבות השעה 11 בערך עבר רבנו מהלכה לאגדה. אז יצאו רוב אברכי האשכנזים (הם באו רק בשביל הלכה) ואנו נשארנו עד 12:30 בערך. חזרתי הביתה אחר חצות, שאלה רעייתי שתחיה: איפה היית עד עכשיו? אמרתי לה: "חבל שהרב לא דרש את הדרשה שלו בבית הקברות, כי אז היינו עדים לתחיית המתים!"…